המאה ה-17
| מאות: ► המאה ה-16 • המאה ה-17 • המאה ה-18 ◄ |
| עשורים: |
| שנים: ► • 1599 • 1600 • 1601 • 1602 • 1603 • ◄ |
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
בתקופה זו עלה כוחה של ממלכת אנגליה והפרובינציות המאוחדות (מה שהיום מכונה הולנד) וירד כוחן של ספרד ופורטוגל[1].
לאורך המאה המשיכה מגמת הקולוניאליזם האירופי מהמאה ה-16, כאשר באמריקה הצפונית התרחבו שטחי השליטה הספרדית ונוסדו מספר מושבות בריטיות וצרפתיות; באמריקה הדרומית נוסדה קולוניה פורטוגזית משמעותית והושגו אחיזות מצד הצרפתים וההולנדים; בחופי אפריקה העמיקו הפורטוגזים את השליטה האירופית; בארכיפלג המלאי העמיקו את אחיזתן האימפריות של הספרדים, הפורטוגזים וההולנדים. במקביל השתלטה האימפריה הרוסית בהדרגה על צפון אסיה והפכה לאחת מהאימפריות הגדולות בעולם[2].
מבחינת הכלכלה העולמית – במאה זו המשיכה תפיסת המרקנטליזם את שגשוגה[3], ועלה וצבר השפעה מודל חברות הצ'ארטר (אנ'), בו פעלו חברות מסחריות כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות, וצברו כוח פוליטי, צבאי וכלכלי שהשפיע עמוקות על הכלכלה והפוליטיקה העולמית[4]. עם זאת, המאה התאפיינה בהכללה בתפוקה כלכלית נמוכה ורעב, בין היתר בגלל עידן הקרח הקטן[5].
אירועים בולטים בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- במחצית הראשונה של המאה התחזקו שיתופי פעולה פרסים ורוסים בהקשר אנטי עות'מאני, תוך ניסיונות – שלא הבשילו – לקיים ברית צבאית של ממש[6].
- 1600 – נוסדה חברת הודו המזרחית הבריטית, לימים החברה הגדולה בעולם שפעלה במודל חברות הצ'ארטר (אנ'), שפעלו כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות. השפעתה הפוליטית וכוחה הכלכלי של החברה השפיעו רבות על התפתחותה של האימפריה הבריטית לאורך המאה[4][7].
- חברת הודו המזרחית ההולנדית הוקמה בשנת 1602, ויצאה למסע התרחבות קולוניאלי שהתבסס על החזקת מניות ולא על שליטה מלכותית. ספינות סוחר הולנדיות שטו ברחבי העולם, מובילות את "עידן הזהב של הרפובליקה ההולנדית".
- 10 ביוני 1610 – המתיישבים ההולנדים הראשונים מתיישבים באי מנהטן
- 16 בספטמבר 1620 – הספינה מייפלאור (Mayflower) מפליגה מאנגליה מנמל פלימות' לכיוון יבשת אמריקה עם 102 צליינים
- 1 בינואר 1622 – 1 בינואר מוכרז כיום הראשון בשנה בלוח הגרגוריאני
- שינויים גדולים במדע ובפילוסופיה, המקובצים בשם המהפכה המדעית.
- מלחמת שלושים השנים באירופה (1618–1648).
- תור הזהב של הולנד – הרפובליקה ההולנדית שנודעה בשם הפרובינציות המאוחדות הפכה לכוח המוביל בכלכלה ובפוליטיקה של אירופה, לאחר שקיבלה עצמאות מספרד בשנת 1648. היא גם עברה משברים, כמו משבר הצבעונים (Windhandel) שהוביל לפשיטות רגל בשנת 1637.
- 1639: עליית האימפריה הרוסית – חלוצים רוסים מקימים מושבה רוסית בגבול האוקיינוס השקט ומותחים מזרחה את תחום השפעתה של האימפריה. כעשור לאחר מכן מוקמת באזור עיר רוסית ועד סוף המאה מהדקת בהדרגה רוסיה של שליטתה בצפון מזרח אסיה[8].
- 1639: הסכם זוהאב – סיים כ-150 שנה של מאבקים בין האימפריה העות'מאנית לממלכת פרס[9][6]. ההסכם מקרב את ממלכת רוסיה, שעד אז שיתפה פעולה עם פרסים בהקשר האנטי עות'מאנית, למעצמות אירופאיות אחרות שחששו מפני עוצמתם של העות'מאנים[6].
- הגירה המונית של אנגלים פוריטנים לאמריקה וייסודה של כת האמיש. במאה הזו החל גל היישוב האירופאי הגדול הראשון על אדמת היבשת.
- 1645 ואילך: שיאו של "עידן הקרח הקטן". בתקופת השיא הטמפרטורה הממוצעת מוערכת בפער של כ־2 מעלות לעומת ראשית המאה ה־21[10].
- המבול (1648–1667): סדרה של מלחמות ומלחמות אזרחים בפולין ועם שוודיה, רוסיה, ברנדנבורג וטרנסילבניה שגרמה לירידת כוחה של פולין ועוררה את עליית כוחה של רוסיה.
- גזירות ת"ח ות"ט 1648–1649 – פרעות קשות ביהודי אוקראינה. אחד מאירועי הפרעות הגדולים בתולדות העם היהודי.
- מלחמת האזרחים האנגלית (1642–1651).
- התפרצות דבר שמתחילה במערב אירופה בשנות ה-60, מתפשטת בשנות ה-70 וה-80 לרחבי העולם ומכה בצפון אפריקה, טורקיה, פולין, הונגריה, אוסטריה, גרמניה ואזורים נוספים. במקומות מסוימים גובה המחלה שיעורי תמותה של למעלה מ-20%[11].
- מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) – מלחמה בין האימפריה העות'מאנית וחאנות קרים לבין האימפריה הרומית הקדושה, רוסיה הצארית, האיחוד הפולני-ליטאי והרפובליקה של ונציה.
- מלחמת הולנד-פורטוגל (1588–1654) – מלחמה שנערכה במשך 66 שנים בין חברת הודו המזרחית ההולנדית וחברת הודו המערבית ההולנדית לבין מושבות האימפריה הפורטוגזית.
- ביפן החלה בתחילת המאה תקופת אדו, שנמשכה עד שנת 1868. בתקופה זו עברה יפן מהפכה חברתית שכללה שינוי מבנה השליטה הפאודלי שהגביר את כוחו של השוגון, ושינויים שמנעו ניידות חברתית[12]. מאפיין נוסף של תקופה זו היה מדיניות בדלנית מאוד שנקראה סאקוקו שלפיה אף אדם זר לא הורשה להיכנס ליפן ואף יפני לא הורשה לצאת ממנה.
- 1684-1681 – החאנות הדזונגרית (אנ'), בראשות המנהיג אגרסיבי גאלדאן חאן (אנ') יוצאים למסע כיבושים במרכז אסיה[13].
- 19 באוגוסט 1692 – בסיילם מוצאים להורג כומר וחמש נשים, לאחר שהורשעו בעיסוק בכישוף וזאת במסגרת ציד המכשפות בסיילם.
- בסין, שקעה שושלת מינג.
- האימפריה המוגולית חוותה לאורך המאה תנועת מטוטלת שנעה בין ניסיון לאחד בין זרמים הינדואיסטים ואסלאמים ליצירת אחידות ברחבי האימפריה, עקב השפעתו של אכבר הגדול ששלט בראשית המאה, לבין שינוי מגמה לקראת סוף המאה בימיו של אורנגזב שראה בזרמים הסינקריטיסטים כפירה[14].
- שודדי ים ברברים – תקופה זו היא שיאה של כוחם של הפיראטים הברברים שחלשו על הים התיכון. בראשית המאה התבססה מרוקו כמרכזה של הפעילות הפיראטית[15].
- באירופה מאה זו התאפיינה במאבק מתמשך בין בית הבסבורג לבית בורבון[16].
- באירופה התפתחו בהדרגה צבאות הקבע המקצועיים, בו שולבו אצילים בתפקידי קצונה, ואת שאר התפקידים איישו בעלי מעמדות נמוכים לצד שכירי חרב[5].
- בחלקה המזרחי של אפריקה הדרומית פעלו שבטים נודדים אגרסיביים שביצעו במקומיים פשיטות למטרות סחר עבדים. בני היאו (אנ') שהגיעו לאזור בעקבות סחר שנהב השתלטו על טריטוריה תחת הנהגה צבאית חזקה והפעילו פשיטות עבדים מאורגנות[17].
קולוניאליזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- במחצית הראשונה של המאה, החלו להגיע לאמריקה הצפונית מתיישבים אירופאים, ומתיישבים מאנגליה, צרפת, הולנד, שוודיה וספרד הקימו מושבות ביבשת. האירופאים ניהלו עם העמים הילידים קשרי מסחר מחד, אולם מאידך גם מאבקים מתמשכים סביב שליטה בטריטוריות ובמסחר, וסביב הבדלי תרבות. במקרים רבים נאבקים חלק מהעמים הילידים לצד האירופאים חלק מהמאבקים הפנימיים בין העמים הילידים או בין האירופאים עצמם. במחצית השנייה של המאה השיגו האנגלים והצרפתים את עיקר הדומיננטיות בצד האטלנטי של אמריקה הצפונית (זאת לצד הספרדים ששלטו על שטחים גדולים בדרום היבשת כבר מסוף המאה שעברה) ועד סוף המאה ביססו השתיים את הטריטוריות צרפת החדשה, אמריקה הבריטית וכן טריטוריית חברת מפרץ הדסון[2][18].
- בתחילת המאה הפכו ההולנדים לגורם הבולט סחר העבדים הטרנס-אטלנטי, אולם במהלך המאה מתערערת ההגמוניה שלהם, כאשר האימפריות הצרפתית והבריטית משתלטות על מחצית מנתח השוק ולוקחות לשם כך כמות רבה של תושבים, בעיקר משטח במערב אפריקה שנמצא בין אזור סנגל ונהר ניז'ר. אם במאות הקודמות סחר העבדים היה בהיקף קטן יחסית, במאה זו הביקוש לעבדים עלה בחדות במקביל לפיתוח מטעי הסוכר באיים הקריביים ומטעי הטבק באזור צ'ספיק באמריקה הצפונית[19]. על פי חלק מההערכות בתקופה זו הוצאו מאפריקה מדי שנה כ־10,000 איש, או מעט למעלה מכך, למטרות סחר עבדים[17].
- במהלך המאה ביססו ההולנדים קולוניה בנקודת עצירה חשובה מסביב לאפריקה – כף התקווה הטובה. באמצע המאה מקימים ההולנדים את מושבת הכף ההולנדית ובעשורים האחרונים של המאה מתמודדים ההולנדים עם שלוש מלחמות גרילה מול הקויסאנים, שכמעט ומביאים לסופה של המושבה בשנת 1659[20].
- האימפריה הפורטוגלית הרחיבה לאורך המאה את שליטתה בחופי אפריקה[2][21]. פשיטות מתמשכות של נוודים–שודדים על ממלכת מוטאפה (אנ'), ממלכה ידידותית לפורטוגזים במזרח אפריקה, גרמה להם לבקש עזרה מהפורטוגזים, והם מעמיקים בהדרגה את השפעתם על כל אזור נהר הזמבזי. עם זאת, הניסיונות של הפורטוגזים להעמיק את השפעתם מעט צפונה יותר, באזור נהר הרובומה (אנ'), נבלמים בסוף המאה[20].
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרקנטליזם – מאה זו הייתה תקופת השיא של המרקנטליזם, תפיסה כלכלית המעודדת אומות לחזק את כלכלתן על חשבון כלכלות אחרות. הוגי התקופה שקידמו תפיסה זו, כמו ז'אן-בטיסט קולבר ותומאס מון (אנ'), הגדירו את משאבי הטבע כאמצעי חיוני לשגשוגה של אומה, כך שאם אין לאומה משאבים אלו, עליה להשיגם במסחר שישאיר את המדינה במאזן חיובי של ייצוא מול ייבוא. תפיסה זו עודדה פיתוח ייצור בקולוניות, כאשר כל התוצרת מוחזקת על ידי מונופול בשליטת המעצמה. תחת כלכלה מרקנטליסטית שאפו אומות לדכא את רצונותיהם של התושבים כלפי מותרות שיגבירו ייבוא ויפרו את המאזן[22].
- חברות הצ'ארטר (אנ') – מודל כלכלי בו פועלות חברות מסחריות כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות. המודל שהחל בסוף המאה שעברה צבר תאוצה במהלך המאה, בה הוקמו כמה מחברות הצ'ארטר המשמעותיות ביותר, כמו חברת הודו המזרחית הבריטית, שהתאפיינה בהון אדיר וכוח צבאי משמעותי, והייתה חלק מהגורמים שהגבירו את הדומיננטיות של האימפריה הבריטית ברחבי העולם[4].
- התרחבות כלכלת סין – סין, שעל פי חלק מההערכות הייתה הכלכלה הגדולה בעולם עוד לפני תחילת המאה[23], חוותה בסוף המאה שגשוג כלכלי תחת שושלת צ'ינג, תוך ניצול יעיל יותר של משאבי טבע כמו תה, טבק וסוכר[24].
- באירופה התאפיינה המאה בהכללה במחסור כרוני בכסף וזהב שהקשה על ממלכות לספק את צורכי התושבים[5].
- באירופה הפכה לנפוצה יותר גישה שמחליפה את החובה הנוצרית לסייע לעניים בגישה לפיה צדקה לעניים מעודדת את בטלנותם ומובילה אותם לדרך רעה[25].
ערים חדשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טוקיו (1603)
- סנטה פה (1607)
- דאקה (1608)
- קוויבק סיטי (1608)
- בלם (1616)
- ניו יורק (1624)
- בוסטון (1630)
- דלהי (1638)
- קייפטאון (1652)
- קוריטיבה (1693)
- קולקטה (1698)
- סייגון (1698)
אישים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ויליאם שייקספיר, מחזאי ומשורר אנגלי (1564–1616).
- לופה דה וגה, מחזאי ומשורר ספרדי (1562–1635).
- ארטמיזיה ג'נטילסקי, ציירת איטלקייה (1593–1653).
- ז'אן-בטיסט פוקלן (מולייר), מחזאי, במאי ושחקן צרפתי, (1622–1673).
- ג'ובאני לורנצו ברניני, פסל, צייר ואדריכל איטלקי (1598–1680
- קאראווג'ו, צייר איטלקי (1571–1610)
- רמברנדט, צייר, רשם, אמן הדפס ותחריט הולנדי (1606–1669)
מלחינים מתקופת הבארוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ז'אן-בטיסט לולי, מלחין צרפתי, מלחין החצר של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת (28 בנובמבר 1632 – 22 במרץ 1687)
- מרן מארה (31 במאי 1656 – 15 באוגוסט 1728 במאה ה-18)
- הנרי פרסל, מלחין אנגלי, (10 בספטמבר 1659 – 21 בנובמבר 1695)
- פרנסואה קופרן, מלחין, (10 בנובמבר 1668 – 12 בספטמבר 1733 במאה ה-18)
- אנטוניו לוצ׳ו ויוואלדי, מלחין וכומר איטלקי (4 במרץ 1678 – 28 ביולי 1741 במאה ה-18)
- ז'אן-פיליפ ראמו, מלחין ותאורטיקן, מלחין החצר של לואי החמישה עשר, מלך צרפת (25 בספטמבר 1683 – 12 בספטמבר 1764 במאה ה-18)
- גאורג פרידריך הנדל, מלחין גרמני-אנגלי (23 בפברואר 1685 – 14 באפריל 1759 במאה ה-18)
- יוהאן סבסטיאן באך, מלחין גרמני (21 במרץ 1685 – 28 ביולי 1750 במאה ה-18)
- דומניקו סקרלטי, מלחין, (26 באוקטובר 1685 – 23 ביולי 1757 במאה ה-18)
מדענים ופילוסופים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גלילאו גליליי, מדען איטלקי (1564–1642).
- יוהאנס קפלר, אסטרונום ומתמטיקאי גרמני (1571–1630)
- תומאס הובס, פילוסוף אנגלי (1588–1679).
- רנה דקארט, פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי (1596–1650).
- פייר דה פרמה, מתמטיקאי ומשפטן צרפתי. אבי תורת המספרים ותורת ההסתברות (יחד עם פסקל). (1601–1665)
- בלז פסקל, תאולוג, מתמטיקאי ופיזיקאי צרפתי. אבי תורת ההסתברות (יחד עם פרמה). (1623–1662).
- רוברט בויל, מדען אירי (1627–1691)
- כריסטיאן הויגנס, מתמטיקאי ומדען (1629–1695).
- ברוך שפינוזה, פילוסוף הולנדי (1632–1677).
- ג'ון לוק, פילוסוף אנגלי (1632–1704).
- אנטוני ואן לוונהוק, מדען הולנדי, ממציא המיקרוסקופ ואבי המיקרוביולוגיה (1632–1723)
- רוברט הוק, מדען בריטי (1635–1703)
- אייזק ניוטון, פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי (1642–1727).
- גוטפריד וילהלם לייבניץ, פילוסוף ומתמטיקאי גרמני (1646–1716).
מדינאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לואי הארבעה עשר, מלך צרפת.
- אהמט הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית השנים 1603–1617.
- אלכסיי הראשון, צאר רוסיה
- אוליבר קרומוול, לורד פרוטקטור של אנגליה (1599–1658).
- אורנגזב, השליט המונגולי האחרון ששלט בשנים 1658–1707
- גאבור בתלן, מנהיג טרנסילבניה במהלך מלחמת שלושים השנים
- המלכה כריסטינה משוודיה (1626–1689).
- בוגדן חמלניצקי, הנהיג את מרד חמלניצקי באמצע המאה כנגד האיחוד הפולני-ליטאי.
- צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה
- גוסטב השני אדולף, מלך שוודיה
- אן מאוסטריה
.jpg)
אישים בולטים ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב צמח צרפתי – אב בית דין והרב הראשי של תוניס, כתב חידושי תורה על הרמב״ם ונושאי כליו. נפטר בשנת תע״ז 1717.
- רבי יום-טוב ליפמן הלר – מחבר "תוספות יו"ט" על המשנה.
- רבי משה רבקש – מחבר "מאור הגולה" על שולחן ערוך.
- רבי דוד הלוי סגל – מחבר "טורי זהב" (ט"ז) על שולחן ערוך.
- רבי משה לימא – מחבר "חלקת מחוקק" על אבן העזר.
- רבי חיים בנבנישתי – מחבר ספר "כנסת הגדולה" על ארבעת הטורים.
- רבי שלום שבזי
- רבי ישראל יעקב חגיז – מחבר שו"ת הלכות קטנות.
- רבי שבתי כהן – מחפש הספר "שפתי כהן" (ש"ך) על שולחן ערוך.
- רבי אברהם גומבינר – מחבר "מגן אברהם" על אורח חיים.
- שבתי צבי – גדול משיחי השקר בהיסטוריה של עם ישראל.
תגליות והמצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החשבון האינפיניטסימלי מומצא כדי לנסח את המכניקה הקלאסית.
- שיפור בטכנולוגיית אבק השרפה והתותח.
- ויליאם הארווי פרסם את התאוריה להבנת מחזור הדם, שנחשבת כאחת התגליות הרפואיות החשובות[26].
- הניסוי של רדי הפריך את תאוריית הבריאה הספונטנית, לפיה חיים יכולים להיווצר מחומר ללא חיים, 1668[26].
- מדידה ראשונה של מהירות האור, 1676.
תרבות ואמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תקופת תור הזהב של הציור ההולנדי.
- בתקופה זו הניחו פילוסופים דוגמת ברוך שפינוזה את היסודות לתפיסת מוסר פורצת דרך, שסייעה לעצב את תפיסת העולם הנטורליסטית[27][28].
- ראשית אמנות הבמה בארצות האסלאם[29]. בתקופה זו התקיימה מגמה חדשנית – שהחלה במאה ה-16 – של ציור תוך התכתבות עם סגנונות היסטוריים. תקופה זו התאפיינה בקונפליקטים רבים בין רצונם של הציירים לחופש אומנותי לבין הגחמות המתחלפות של הפטרונים השונים. באימפריה הספווית זרמים מרכזיים עסקו בציור מיניאטורי, ביצירות סאטיריות וביצירות שמטרתן יצירת סצנות מדויקות מחיי היומיום[30].
- בתקופה זו התגברו השפעות תרבותיות ואמנותיות בין אזורי המזרח – הודו המוגולית, פרס הספווית והאימפריה העות'מאנית – לבין הממלכות האירופאיות[31].
- בתקופה זו שגשגה באימפריה העות'מאנית תעשייה אומנותית סביב ייצור עבודות מתכת ומשנהב, שטיחי אוסאק (אנ') וטכניקות חדשות לייצור טקסטיל. התעשייה השפיעה על עיצובם של חפצי נוי ואמנות דקורטיבית באירופה ובמקומות נוספים. בנוסף, בתקופה זו מגיע לשיאו זרם של ספרות טורקית קלאסית[32].
- לאורך המאה חוו האזורים המוסלמים של הודו פריחה תרבותית שבאה לידי ביטוי בין היתר בתקופת זוהר של שירה וכתיבה היסטורית[33].
אסונות ומגפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפתחותן של הקולוניות האירופאיות באפריקה חושפת אוכלוסיות שונות לנגיפים שאינם רגילים אליהם. הפורטוגזים במערב היבשת נדבקו במגפות מקומיות, אולם בדרום אפריקה היו אלו המקומיים שנדבקו במקרים רבים באבעבועות שחורות, שפעת וחצבת שהביאו עמם האירופאים[20].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאה השבע עשרה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 516-518), מתוך הספר AP European History
- ^ 1 2 3 Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron
- ^ סחר בינלאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 1 2 3 חברת צ'ארטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 1 2 3 The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 536-532), מתוך הספר AP European History
- ^ 1 2 3 יחסי רוסיה איראן, באתר iranica
- ^ chartered companies, The Columbia Encyclopedia
- ^ היסטוריה של מרכז אסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ עיראק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ Jan Oosthoek, עידן הקרח הקטן
- ^ היסטוריה של הדבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ תקופת טוקוגאווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ קזחסטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ התפשטות ההינואיזם בדרום מזרח אסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ שודדי ים ברברים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 531-526), מתוך הספר AP European History
- ^ 1 2 European-and-African-interaction-in-the-19th-century, אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ American-Indian Wars, ערוץ ההיסטוריה, AUG 24, 2022
- ^ סחר העבדים הטרנס-אטלנטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 1 2 3 Southern Africa - European and African interaction from the 15th through the 18th century, אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ אנגולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ מרקנטליזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ פרופ' יצחק שיחור-מקיסרות על למעצמת על, דקות 12:30-9:00
- ^ סין: התפתחות כלכלית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 547-545), מתוך הספר AP European History
- ^ 1 2 היסטוריה של הרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^
פרופ' ג'. או. יורמסון, שפינוזה ברוך, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ מיהו פילוסוף הפילוסופים ברוך שפינוזה?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
- ^ אמנות אסלאמית - ריקוד ותאטרון, באתר בריטניקה
- ^ אמנות אסלאמית - ציור ספווי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ אמנות אסלאמית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ אמנות עות'מאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ אמנות אסלאמית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
| לוח אירועים בהיסטוריה |
|---|
| שנים במאה ה-17 | |||||||||
| ___ | 1601 | 1602 | 1603 | 1604 | 1605 | 1606 | 1607 | 1608 | 1609 |
| 1610 | 1611 | 1612 | 1613 | 1614 | 1615 | 1616 | 1617 | 1618 | 1619 |
| 1620 | 1621 | 1622 | 1623 | 1624 | 1625 | 1626 | 1627 | 1628 | 1629 |
| 1630 | 1631 | 1632 | 1633 | 1634 | 1635 | 1636 | 1637 | 1638 | 1639 |
| 1640 | 1641 | 1642 | 1643 | 1644 | 1645 | 1646 | 1647 | 1648 | 1649 |
| 1650 | 1651 | 1652 | 1653 | 1654 | 1655 | 1656 | 1657 | 1658 | 1659 |
| 1660 | 1661 | 1662 | 1663 | 1664 | 1665 | 1666 | 1667 | 1668 | 1669 |
| 1670 | 1671 | 1672 | 1673 | 1674 | 1675 | 1676 | 1677 | 1678 | 1679 |
| 1680 | 1681 | 1682 | 1683 | 1684 | 1685 | 1686 | 1687 | 1688 | 1689 |
| 1690 | 1691 | 1692 | 1693 | 1694 | 1695 | 1696 | 1697 | 1698 | 1699 |
| 1700 | |||||||||
